הפארק הלאומי של היער השחור (Nationalpark Schwarzwald) הוא שמורה של כ-100 קילומטרים רבועים בצפון היער השחור, בין באדן באדן לפרוידנשטאדט, שבה היער מתפתח ברובו בלי התערבות אדם. נקודת הפתיחה הנוחה היא מרכז הפארק ברוהשטיין, ומשם יוצאים לשבילי חוויה קצרים או למסלולי הליכה ארוכים, בין שעה ליום שלם.

מי שמצפה לגן מסודר יתאכזב: יש כאן גזעים נופלים, שורשים חשופים ועצים מתים, וזה בדיוק מה שהפארק נועד להראות. מי שמחפש שקט, אוויר הרים ויער פראי יחסית, כמה שעות מהנהגה מפארק אירופה, ימצא כאן יום מצוין שאינו תלוי בכרטיס יקר.

הפארק מתאים למשפחות עם ילדים בגילאים שונים, כל עוד בוחרים את השביל הנכון, ולקשישים בשבילים הקלים. את התמונה הרחבה של האזור, כולל עיירות ובסיסי לינה, אפשר לקבל בצפון היער השחור.

מה מייחד את הפארק הלאומי של היער השחור לעומת יער רגיל?

הפארק הלאומי של היער השחור שונה מיער מטופח רגיל בכך שרוב שטחו נשאר ללא ניהול אינטנסיבי, והיער מתפתח בעצמו. הוא נוסד ב-1 בינואר 2014, משתרע על כ-100 קילומטרים רבועים והוא הפארק הלאומי הראשון והיחיד במדינת באדן-וירטמברג. הסיסמה שלו, Natur Natur sein lassen, פירושה לתת לטבע להיות טבע.

איפה הוא נמצא ואיך הוא בנוי

הפארק שוכן על רכס צפון היער השחור, בין באדן באדן (Baden-Baden) לפרוידנשטאדט (Freudenstadt). הוא מורכב משני חלקים נפרדים: החלק הגדול סביב רוהשטיין (Ruhestein) והורניסגרינדה (Hornisgrinde), והחלק הקטן בצפון, באזור Hoher Ochsenkopf. המרכז הראשי למבקרים נמצא בחלק הגדול, ובית קטן יותר בהרנוויז (Herrenwies) משרת את החלק הצפוני. קיימת תוכנית לחבר בעתיד בין שני החלקים, אבל בינתיים אלה שתי חלקות נפרדות.

מה זה בפועל יער שמתפתח לבד

בפועל זה אומר עצים שנופלים ונשארים במקומם, גזעים מתים ושורשים חשופים שהופכים לבית גידול. זה לא נראה כמו גן מסודר, וזה העניין. בדצמבר 1999 סערת לותר (Lothar) הפילה חלקים גדולים מהיער באזור, והשטחים האלה הפכו לשיעור חי בהתחדשות טבעית שאפשר לראות מתוך שבילי עץ מוגבהים.

בין המינים שהפארק מציג כסמל שלו: הלינקס, נקר שלוש-אצבעות, בז נודד וינשוף ננסי. גם חיפושיות הקליפה מתקבלות כחלק מהתהליך ולא מטופלות כמזיק שיש להשמיד. רק אזורי הגרינדה (Grinden), שטחי השיחים והעשבייה בפסגות, מטופחים במכוון כדי למנוע התפתחות יער ולשמור על מינים רגישים.

למי זה מתאים ולמי לא

מי שבא לראות טבע שמתחדש, לצעוד על מדרכות עץ מעל גזעים שנפלו ולנשום אוויר הרים, ישמח. מי שמצפה לנוף אלפיני דרמטי או לאטרקציה עם תורים ומתקנים צריך להתאים ציפיות: זה יום שקט בטבע, לא יום שעשועים.

אילו שבילי חוויה יש בפארק ואיזה מהם מתאים לכם?

בפארק ארבעה שבילי חוויה מסומנים, והבחירה ביניהם תלויה בגיל הילדים וביכולת ההליכה: שביל נקרי העץ נגיש לעגלות, שביל לותר קצר ומעניין, ושביל הלינקס ושביל הפראות תובעניים יותר. את נקודות ההתחלה המדויקות כדאי לקחת מהמפה הרשמית של הפארק.

שביל נקרי העץ ושביל לותר: קצרים וידידותיים

שביל נקרי העץ (Spechtpfad) הוא הקל בקבוצה, והאתר הרשמי מגדיר אותו כשביל החוויה הנגיש היחיד: מדרכת עץ בלי מדרגות, כקילומטר וקצת, כ-45 דקות, מתאימה לעגלות ולכיסאות גלגלים, ומציגה את חמשת מיני הנקרים של הפארק.

שביל לותר (Lotharpfad) הוא כקילומטר אחד, בערך חצי שעה, עם גשרי עץ מעל גזעים שנפלו בסערת 1999 ונקודת תצפית על צפון היער השחור. יש בו מדרגות, סולמות וגשרים, ולכן הוא לא מתאים לעגלה.

איך בוחרים בין שניים

עם פעוט בעגלה, שביל נקרי העץ הוא ההחלטה היחידה. עם ילדים שמטפסים בעצמם ורוצים תחושת הרפתקה בלי להתחייב לשעות הליכה, שביל לותר הוא הבחירה הנכונה.

שביל הלינקס ושביל הפראות: למי שרוצה יותר

שביל הלינקס (Luchspfad) מציג את היער מנקודת מבטו של לינקס, עם תחנות אינטראקטיביות וצריף שבו שומעים קולות של לינקס. הוא נמשך שעות ספורות ואינו מתאים לעגלה.

שביל הפראות (Wildnispfad) הוא הקשה בקבוצה: מטפסים וזוחלים מעל גזעים ושורשים ענקיים, ויש פלטפורמת מנוחה בשם קן הנשר (Adlerhorst). לפי האתר הרשמי הוא מתאים במיוחד למשפחות עם ילדים גדולים יחסית, ולא לילדים קטנים או לקשישים. אורכו וזמן ההליכה מופיעים באתר בגרסאות שונות, ולכן כדאי לבדוק את הנתונים העדכניים בדף השביל לפני שמתכננים את היום.

מסלולי הליכה ארוכים יותר

האתר הרשמי ממליץ על שבעה מסלולי הליכה. הבולטים: אלרהיליגן (Allerheiligen), כ-3.5 קילומטרים ושעתיים, מחורבות המנזר לאורך המפל הגדול והטבעי ביותר בצפון היער השחור; שליפקופף (Schliffkopf), כ-3.5 קילומטרים ושעה וחצי, ההליכה הקלה ביותר ברשימה, בין גרינדה לנוף אל עמק הריין; ושביל Wildseeblick, כ-5 קילומטרים ושעתיים, ביער בראשיתי מוגן עד תצפית אל אגם וילדזה (Wildsee).

למי שרוצה יום הליכה: Huzenbacher See, כ-11 קילומטרים וכשלוש וחצי שעות, לאגם קרחוני בלב אזור הפראות, בדרגת קושי בינונית עד גבוהה. מסלול Tonbachtal, כ-6 קילומטרים, מוגדר קל ומציע אזור תצפית על צבי אדום. הזמנים כאן הערכות האתר הרשמי, וכל משפחה תתקדם בקצב משלה.

מה יש במרכז הפארק ברוהשטיין ומתי הוא פתוח?

מרכז הפארק (Nationalparkzentrum) יושב בגובה כ-900 מטר ישירות על כביש ההר B500, וכולל תערוכה קבועה רב-חושית של כ-1,000 מטרים רבועים שבה היער עצמו משמש כמספר. זו הנקודה הנוחה להתחיל ממנה: אפשר לשאול את הצוות על מצב השבילים באותו יום ולקבל המלצות. למיקום המרכז במפה.

שעות פתיחה וימי סגירה

לפי האתר הרשמי המרכז פתוח משלישי עד ראשון, כלומר סגור בימי שני, וסוגר מוקדם יותר בחודשי החורף. הוא סגור בשישי הטוב, בערב חג המולד וביום החג, ובערב השנה האזרחית החדשה וביומה. נוסף על כך, בין חופשת הסתיו לאמצע דצמבר מתקיימת תחזוקה שנתית, ולכן אל תניחו שהוא פתוח בכל שבוע. השעות המדויקות מתעדכנות באתר.

מה עושים בתערוכה

התערוכה מבוססת על חוויה חושית: תאורה וצלילים שעוברים מיום ללילה, דיורמות מפורטות, תחנה לזיהוי קולות ציפורים בשם Vogel-Orgel וסימולטור טיסה של בז שמופעל בתנועות הגוף. יש גם חדר שקט עם חלונות פנורמיים. אפשר לקבל הסברים באנגלית ובצרפתית באמצעות שבבים שמקבלים בדלפק המידע, וזה יתרון לישראלים שאינם דוברי גרמנית.

יש להכיר גם את הצד הפחות נוח: התערוכה חשוכה למדי עם מעברים צרים, ומי שנוטה לקלסטרופוביה, או מגיע עם ילד רגיש, כדאי שיפנה לצוות מראש.

כרטיסים והזמנה מראש

הכניסה לתערוכה בתשלום, עם תעריפים מופחתים, כרטיס משפחתי והנחה למי שהגיע בתחבורה ציבורית, וילדים צעירים נכנסים בחינם (הגיל המדויק מופיע באתר). הכרטיסים נמכרים לפי האתר הרשמי בקופה במקום בלבד, בכניסות של כל עשר דקות לקבוצה קטנה, כך שבימים עמוסים ייתכן שתמתינו. בעת הבדיקה האחרונה הקופה קיבלה מזומן בלבד, ולכן כדאי להצטייד בשטרות.

אין מה להזמין מראש לפארק עצמו. מי שמעוניין במסגרת מאורגנת יכול לחפש סיורים באזור, למשל סיורים ביער השחור ב-GetYourGuide, אבל לא כל סיור מגיע לפארק עצמו, ולכן יש לקרוא את תיאור המסלול לפני ההזמנה.

מה מותר ומה אסור בפארק הלאומי של היער השחור?

בפארק חלים כללים ברורים: להישאר על שבילים מסומנים, להחזיק כלבים ברצועה, לא להדליק אש, לא לאסוף צמחים או פטריות, לא ללון בשטח ולא להטיס רחפנים. הכללים האלה נועדו להגן על היער ועל חיות הבר, והאתר הרשמי מבהיר שהם חלים על כולם.

שבילים וכלבים

הליכה מחוץ לשבילים המסומנים פוגעת בבתי גידול, ולכן אין לעזוב את השביל גם לצורך צילום או קיצור דרך. כלבים צריכים להישאר ברצועה, כמו בכל שמורה. האתר מציין שיש כללים נפרדים לכלבים, לאופניים ולסוסים, ושביל הפראות אינו מציין במפורש אם כלבים מותרים בו, לכן כדאי לבדוק לפני שמביאים כלב אל שביל מטפסים.

אופניים ואופניים חשמליים

מותר לרכוב רק בנתיבים שסומנו רשמית כנתיבי אופניים, עם שילוט שמזהה אותם, ובפארק יש כ-200 קילומטרים של נתיבים כאלה. אופני הרים ואופניים חשמליים מותרים באותם נתיבים. כל נתיב רכיבה משמש גם הולכי רגל, ולכן מתחשבים בהם. כלל הרוחב של שני מטרים, שחל בדרך כלל במדינה, אינו חל בתוך הפארק.

סגירות, בטיחות ולינה

עצים וענפים נופלים בפארק כל השנה, וזה חלק מהטבע, ולכן שבילים נסגרים מדי פעם בגלל סכנת נפילה. בחורף, בקרח ובשלג, נסגרים שבילי לותר, לינקס ופראות וגם השביל לאורך המפלים באלרהיליגן. בנוסף יש אזורי שקט לחיות בר שנסגרים מסוף דצמבר ועד אמצע מרץ או אפילו אמצע יולי, לפי האזור.

הלינה בשטח הפארק אסורה, עם אוהל וללא אוהל. לטיול רב-יומי יש אתרי טרקינג מוגדרים שמזמינים דרך האתר הרשמי. לפני כל יציאה בדקו את מפת הסגירות באתר הפארק, והצטיידו בנעליים יציבות, הגנה מהשמש והגשם, ומים ואוכל, כמו שהפארק עצמו ממליץ.

איך מגיעים לפארק הלאומי של היער השחור ואיפה חונים?

הדרך הנוחה היא ברכב, בכביש ההר Schwarzwaldhochstraße (B500), שעליו יושב מרכז הפארק ברוהשטיין בגובה כ-900 מטר. יש גם קווי אוטובוס אזוריים 100, 200, 400 ו-X45 לתחנה Ruhestein, Nationalparkzentrum, ולוחות הזמנים מתפרסמים באתר bwegt.

חנייה

החנייה במרכז רוהשטיין בתשלום, עם תקרה יומית, ואסור לישון בחניון. חניון אחד מקבל מזומן וכרטיס, והשני כרטיס בלבד, ואפליקציה מציגה זמינות בזמן אמת. יש גם שני עמדות טעינה לרכב חשמלי בחניון הראשון. לכן כדאי להחזיק גם כרטיס אשראי וגם מזומן.

זמני נסיעה משוערים

הזמנים הבאים הם הערכות לפי ניווט רגיל, ויש לאמת אותם בנסיעה: מבאדן באדן, כארבעים וחמש דקות; מפרוידנשטאדט, כחצי שעה; מבאיירסברון, פחות מחצי שעה; מפארק אירופה ברוסט, כשעה עד שעה ורבע; מפרייבורג, כשעה וחצי. מבאזל או מציריך זה כבר יום נסיעה ארוך יחסית, ובדרך כלל משלבים לינה בצפון היער.

רכב שכור

רוב הישראלים יגיעו לפארק ברכב שכור, כי הכבישים ההרריים והמרחקים בין העיירות מקשים על תחבורה ציבורית. אפשר להשוות מחירים ב-DiscoverCars, או לבדוק הצעה ב-אופרן, שירות שמדבר עברית, וכדאי לקחת ביטוח מלא בכל אחד מהם. מה לבדוק לפני ההזמנה, כולל איסוף ממקומות נחיתה שונים, מפורט בהשכרת רכב ביער השחור. טיסות מישראל נוחתות בדרך כלל בשטוטגרט, בפרנקפורט, בבאזל או בציריך, ולכן בדקו קווי טיסה ישירים עדכניים לפי החודש.

עצירה בדרך: אגם מומלזה

על כביש ההר, סמוך להורניסגרינדה, שוכן אגם מומלזה (Mummelsee), אגם קרחוני באורך היקף של כ-800 מטר. הוא אינו חלק מהפארק הלאומי, אבל משמש עצירה פופולרית עם מלון, מסעדות, חנות מכולת והשכרת סירות פדלים. מהאגם אפשר לעלות להורניסגרינדה בהליכה של כקילומטר וחצי.

מתי כדאי לבקר ואיזה שבילים מתאימים לילדים ולקשישים?

העונה הנוחה היא מסוף האביב ועד תחילת הסתיו, כשכל שבילי החוויה פתוחים ואין קרח; בחורף נסגרים שבילי לותר, הלינקס והפראות והשביל לאורך מפלי אלרהיליגן. בגובה של כ-900 מטר ויותר קריר בדרך כלל מבעמק הריין, ולכן הפארק נעים יחסית גם בימי קיץ חמים.

עונות השנה

בקיץ, בחופש הגדול, זו אפשרות טובה להליכה בצל. בסתיו, בתקופת סוכות, הצבעים משתנים, אבל הימים קצרים והסגירות המוקדמות של מרכז הפארק מגבילות את הלו"ז. באביב, בתקופת פסח, ייתכנו קרח ושלג בגובה, ואזורי שקט לחיות בר עדיין סגורים, ולכן בדקו את מפת הסגירות. בחורף יש מסלולי סקי שטוח ונעלי שלג, אבל שבילי החוויה הפופולריים נסגרים כשיש קרח.

ילדים

עם פעוטות, שביל נקרי העץ נגיש לעגלה. עם ילדים שמסוגלים לעלות מדרגות וסולמות, שביל לותר קצר ומתגמל. עם ילדים גדולים יחסית, שביל הפראות הוא הרפתקה של ממש. התערוכה במרכז היא תוכנית טובה ליום גשום, עם סימולטור הבז ותחנת הציפורים. הפארק מפעיל מאות תוכניות בשנה, ולוח האירועים שלו כולל סיורים מודרכים. עוד מסלולים קלים לילדים אפשר למצוא במסלולי הליכה קלים ביער השחור למשפחות.

קשישים ונגישות

האתר מגדיר כקלים את שביל נקרי העץ, שליפקופף ו-Tonbachtal, עם דרכים טובות יותר ופחות עליות. מרכז הפארק נגיש לכיסאות גלגלים, והבית בהרנוויז נגיש אף הוא. יש סיורים בשפת הסימנים הגרמנית וחומרים בשפה קלה. מי שצריך ייעוץ אישי בנגישות יכול לפנות לצוות הפארק.

מה כדאי לשלב בסביבה, איפה ללון ומה החסרונות?

הפארק מתאים ליום או לחצי יום בתוך טיול בצפון היער השחור, ובדרך כלל משלבים אותו עם באדן באדן, פרוידנשטאדט, באיירסברון או שביל צמרות באזור. זה לא יעד שמצדיק נסיעה ארוכה בפני עצמו אם יש רק יום אחד באזור.

מה לשלב

העיר באדן באדן היא השער הצפוני הטבעי, ואפשר להוסיף לה סיור הליכה מודרך בבאדן באדן. מי שרוצה לראות את היער מלמעלה ימצא בשביל הצמרות ותצפית בבאד וילדבאד תוספת טובה ליום. את באיירסברון כדאי לשלב אם ישנים בעמק טונבך.

איפה ללון

הלינה הנוחה ביותר היא בבאיירסברון ובסביבתה, או בעיירות לאורך כביש ההר. אפשר להשוות מלונות ודירות בחיפוש לינה בבאיירסברון. בין האפשרויות: Hotel Traube Tonbach, מלון 5 כוכבים בטונבך; Waldhotel Sommerberg, מלון ספא 4 כוכבים באובראטל; וBerghotel Mummelsee על כביש ההר. משפחות שרגילות לדירה עם מטבח ימצאו אפשרויות דומות בחיפוש.

אוכל וכשרות

בפארק עצמו האפשרויות מצומצמות, ואין לנו מידע מאומת על אוכל כשר בסביבה הקרובה, ולכן כדאי להצטייד מראש. בגרמניה חנויות סגורות בימי ראשון, אז קנו אוכל ביום שישי או בשבת בערב. פירוט על תכנון אוכל כשר נמצא באוכל כשר בטיול ביער השחור.

החסרונות

הצד החלש הוא הצפיפות הנמוכה של אטרקציות: אין כאן מתקנים, ובמזג אוויר ערפילי או גשום הנוף בהרים נעלם. עצים מתים וגזעים נופלים נראים לחלק מהמבקרים כלא מסודרים. חלק מהשבילים נסגרים בחורף ובתקופות רגישות לחיות בר, והקופה במרכז מוגבלת באמצעי תשלום. מי שמחפש אטרקציות קלאסיות יעדיף יום בפארק אירופה.

מה חשוב לדעת לפני שמגיעים

• הפארק מורכב משני חלקים נפרדים, ורוב המבקרים מתחילים ממרכז רוהשטיין בחלק הגדול
• התערוכה במרכז היא החלק היחיד בתשלום לפי האתר הרשמי, והכרטיס נמכר בקופה בלבד
• כלבים ברצועה, אופניים רק בנתיבים מסומנים, ואין לינה, אש או רחפנים
• בקרח ובשלג שבילי לותר, לינקס ופראות והשביל באלרהיליגן נסגרים
• המרכז סגור בימי שני, וייתכנו סגירות לתחזוקה בין חופשת הסתיו לאמצע דצמבר

טעויות שכדאי להימנע מהן

• להגיע עם עגלה לשביל לותר, לשביל הלינקס או לשביל הפראות, כשרק שביל נקרי העץ נגיש
• להגיע ביום שני ולמצוא את המרכז סגור
• לא לבדוק את מפת הסגירות לפני שיוצאים, במיוחד בחורף ובאביב
• לצאת מהשביל לצילום או לקיצור דרך
• להגיע בלי מזומן וכרטיס אשראי לחנייה ולקופה

שאלות נפוצות

האם יש תשלום כניסה לפארק הלאומי של היער השחור?

לפי האתר הרשמי הכרטיס הנמכר הוא כרטיס התערוכה במרכז רוהשטיין, ולא מופיעה אגרה על הליכה בשבילים. החנייה בתשלום. את התעריפים העדכניים יש לבדוק באתר הפארק.

האם אפשר להיכנס לפארק עם כלב?

כן, אבל ברצועה בלבד. לפני שמביאים כלב לשביל הפראות או לשבילים מטפסים, בדקו את התנאים באתר הרשמי.

האם מותר לרכוב על אופניים בפארק?

רק בנתיבים שסומנו רשמית כנתיבי אופניים, ויש כ-200 קילומטרים כאלה. אופניים חשמליים ואופני הרים מותרים באותם נתיבים.

איזה שביל מתאים לעגלה?

שביל נקרי העץ (Spechtpfad) הוא שביל החוויה הנגיש היחיד לעגלות ולכיסאות גלגלים. שבילי לותר, הלינקס והפראות כוללים מדרגות או שטח קשה.

כמה זמן להקדיש לפארק?

שעה עד שעתיים לשביל חוויה קצר, וחצי יום עד יום שלם אם מוסיפים את התערוכה במרכז ומסלול הליכה ארוך יותר.

האם הפארק פתוח בחורף?

השטח פתוח, אבל שבילי לותר, לינקס ופראות והשביל באלרהיליגן נסגרים בקרח ובשלג, ואזורים מסוימים סגורים לחיות בר מסוף דצמבר. בדקו את מפת הסגירות באתר הפארק.

אפשר לישון באוהל בפארק?

לא. הלינה בפארק אסורה, עם אוהל או בלעדיו. לטיול רב-יומי יש אתרי טרקינג מוגדרים שמזמינים דרך האתר הרשמי.