דרך השעונים הגרמנית (Deutsche Uhrenstraße) היא מסלול תיירותי באורך 267 ק״מ בין עיירות היצרנים של היער השחור, שהוקם ב-1992 ומחבר מוזיאונים, סדנאות ובתי מלאכה. ביום אחד ברכב אפשר לעשות את הליבה שלו - טריברג, שונאך ופורטוונגן - אבל לא את כולו, ולכן כדאי לבחור שלוש או ארבע תחנות במקום לנסות לסמן את כולן.

זה לא כביש אחד עם מספר ושלט קבוע, אלא רשת תחנות. מי שמגיע עם ציפייה לקו נסיעה רציף מתאכזב, ומי שמתכנן אותו כסדרת עצירות נבחרות מקבל יום מגוון: מפל, שעון קוקייה בגודל של בית, עיר ימי-ביניימית וסדנה שבה ילדים מרכיבים שעון בעצמם.

שאלה אחת חשוב לבדוק לפני היציאה: המוזיאון הגרמני לשעונים בפורטוונגן, תחנת הדגל של הדרך, נסגר לפי האתר הרשמי לשיפוץ ללא מועד פתיחה קבוע. התכנון שלהלן בנוי כך שהיום מצליח גם בלעדיו.

מהי דרך השעונים הגרמנית ואילו עיירות היא עוברת בהן?

דרך השעונים הגרמנית היא רשת תחנות באורך 267 ק״מ, שהוקמה ב-1992 כדי לחבר את מרכזי ייצור השעונים של היער השחור. לפי האתר הרשמי היא כוללת 72 חוויות הקשורות לשעונים: מוזיאונים, סדנאות של יצרנים ובתי מלאכה, והיא חלק מהדרך האירופית למורשת תעשייתית. את הדרך מפעילה חברת הפיתוח של פילינגן-שוונינגן.

אילו עיירות עוברת הדרך?

לפי הרישום בוויקיפדיה הדרך נוגעת ב-23 יישובים, מאמצע היער השחור דרך דרומו ועד אזור באר. החשובים למטייל הם טריברג (Triberg), שונאך (Schonach), פורטוונגן (Furtwangen), שרמברג (Schramberg), פילינגן-שוונינגן (Villingen-Schwenningen), טיטיזי-נוישטאדט, הורנברג, וולדקירך ורוטוויל. שאר היישובים ברשימה קטנים יותר, ומעניינים בעיקר את מי שאוהב תעשייה.

למה מנווטים לפי תחנות ולא לפי תוואי

המסלול מחבר עיירות שמרחק נסיעה הררי ביניהן, ולכן קל יותר לתכנן אותו כסדרת עצירות מאשר כקו רציף. בלי בחירה מראש, יום הנסיעה הופך לשעות של כבישים מתפתלים עם חצי שעה בכל מקום.

ומה עם גוטאך?

גוטאך (Gutach) והמוזיאון הפתוח שלה לא מופיעים ברשימת היישובים שמצאנו, אבל הן שוכנות ליד הורנברג שברשימה, ולכן הן תוספת טבעית ליום נסיעה בכיוון הזה. הפירוט נמצא בגוטאך: המוזיאון הפתוח והאטרקציות בסביבה.

על שעוני הקוקייה עצמם, איפה לראות ואיפה לקנות, יש הרחבה בשעוני קוקייה ביער השחור.

אילו תחנות בדרך השעונים באמת שוות עצירה?

שלוש תחנות מצדיקות עצירה לכל מי שנוסע ברכב: טריברג, שונאך ופורטוונגן. אחריהן באות פילינגן-שוונינגן ושרמברג, שמתאימות יותר למי שמתעניין בתעשייה ובהיסטוריה של השעונים.

טריברג - התחנה המרכזית

בטריברג מרוכזות חנויות השעונים, "בית אלף השעונים" (Haus der 1000 Uhren) ומוזיאון היער השחור (Schwarzwaldmuseum). הסיבה השנייה לבוא היא מפלי טריברג: לפי ויקיפדיה ירידה כוללת של 163 מטר, והמפל הראשי יורד כ-92 מטר בשבע דרגות. הכניסה למפלים בתשלום, ויש חמש כניסות, כך שאפשר לבחור את זו הקרובה לחניון. הפרטים המלאים במפלי טריברג: מסלולים, כניסות ותכנון הביקור.

שונאך - הקוקייה הענקית

שונאך נמצאת דקות ספורות נסיעה מטריברג, ובה שעון הקוקייה המקורי הגדול בעולם, שנבנה בקנה מידה של כ-50:1. לפי אתר התיירות של אזור היער השחור הגבוה אפשר גם להיכנס אליו. זו עצירה של חצי שעה עד שעה. עוד על העיירה בשונאך: שעון הקוקייה הגדול בעולם וכפר הררי.

פורטוונגן - מוזיאון הדגל

המוזיאון הגרמני לשעונים מחזיק יותר מ-8,000 פריטים, ובדרך כלל כאלף שעונים מוצגים בו לקהל. לפי האתר הרשמי הוא נסגר לשיפוץ של החשמל והמיזוג ולעיצוב מחדש של התערוכה, ומועד הפתיחה מחדש לא נקבע. הפירוט המלא בפורטוונגן ומוזיאון השעונים הגרמני.

פילינגן-שוונינגן ושרמברג - לעומק

בפילינגן-שוונינגן יש כמה מוזיאונים: מוזיאון הפרנציסקנים, מוזיאון תעשיית השעונים, מוזיאון הבית והשעונים ורובע המוזיאונים של שוונינגן. פילינגן עצמה שומרת חומות וש"ערים מימי הביניים, ושוונינגן הייתה במאה ה-20 מרכז ענק של תעשיית שעונים. בשרמברג פעלה חברת ג'ונגהנס (Junghans), שנוסדה ב-1861, ובניין הטרסנבאו שלה, שנבנה בשנים 1916-1918, הוא בניין תעשייה מפורסם שבו פועל מוזיאון לשעוני היער השחור.

איך נראה יום נסיעה אחד לאורך הדרך?

יום טוב כולל ארבע תחנות לכל היותר: פורטוונגן, שונאך, טריברג ואחת מתוך פילינגן או גוטאך, עם סדר שמתחיל בתחנה הרחוקה מהבסיס. מי שישן בטיטיזי או בפרייבורג מתחיל בפורטוונגן ומתקדם צפונה.

סדר היום המומלץ

• בוקר, פורטוונגן: סיבוב בעיירה, ואם יש ילדים - סדנת StattMuseum של המוזיאון, שלפי האתר הרשמי כוללת בניית שעון קוקייה בעצמם. כדאי לברר זמינות ולהזמין מראש.
• סביב הצהריים, שונאך: חצי שעה עד שעה ליד השעון הגדול, ואחר כך ארוחה בעיירה.
• אחר הצהריים, טריברג: שלוש שעות בערך למפלים, לחנויות ולמוזיאון היער השחור. זו התחנה הארוכה והמרכזית.
• סוף יום, בחירה: פילינגן להליכה בעיר העתיקה, או גוטאך ומוזיאון הקרקע הפתוח אם הוא פתוח בעונה שלכם.

זמני הנסיעה בין התחנות נעים מדקות ספורות (שונאך וטריברג) ועד חצי שעה ויותר בכבישים הרריים. כדאי לבדוק כל קטע בניווט לפני היציאה.

גרסאות לפי ההרכב

משפחה עם ילדים קטנים

טריברג ושונאך בלבד, ועוד עצירת גלידה. את פילינגן ושרמברג משאירים לנסיעה אחרת.

זוג או חובבי תעשייה

שרמברג ופילינגן-שוונינגן עם מוזיאונים, ואת טריברג בקצרה בערב.

יום גשום

הדרך טובה דווקא בגשם: רוב התחנות הן מוזיאונים וסדנאות מקורות. את המפלים בטריברג כדאי להשאיר ליום יבש יותר.

למי דרך השעונים מתאימה: גילאים, כושר ועגלה?

הדרך מתאימה לרוב המשפחות, כי רוב העצירות קצרות וכוללות הליכה קלה, אבל היא פחות מתאימה לילדים קטנים מאוד שמתעייפים מנסיעות ארוכות ולמי שמחפש טבע פראי.

ילדים ומשפחות

ילדי גיל בית ספר נהנים במיוחד מרגע הקוקייה, מהשעון הענק ומסדנת בניית השעון. פעוטות ישנים בדרך כלל באוטו, וחוסר ההפסקות בין התחנות הוא הבעיה העיקרית ולא הפעילויות עצמן.

כושר הליכה ועגלות

רוב התחנות בנויות ממשטחים קצרים, אבל מפלי טריברג הם מדרון שעולה לאורך הנחל. לפי ויקיפדיה השבילים סלולים ויש שני גשרי עץ, אך השיפוע משמעותי, ולכן כדאי לבדוק באתר הרשמי של העיר אם התנאים מתאימים לעגלה לפני שמחליטים.

נגישות ומבוגרים

למבוגרים שפחות נוחים עם מדרגות ועליות מומלץ לתכנן ימי מוזיאון בשרמברג ובפילינגן, ולהחליט במקום אם לעלות במפלים. פרטי נגישות מדויקים משתנים בין מוזיאון למוזיאון, ולכן כדאי לשאול ישירות.

מתי נוסעים בדרך השעונים: עונות, סגירות ומזג אוויר?

אפשר לנסוע בדרך השעונים כמעט בכל חודש, כי היא בנויה ממוזיאונים ועיירות, אבל מי שרוצה גם מפלים ונוף כדאי שיבוא בין האביב לסתיו.

אביב עד סתיו

בעונה החמה כל התחנות פעילות, והיום ארוך מספיק לארבע עצירות. בשיא הקיץ ובחגים, כשהרבה משפחות ישראליות מגיעות, טריברג נהיית עמוסה וכדאי להגיע אליה מוקדם בבוקר או בסוף אחר הצהריים.

חורף

לפי ויקיפדיה מפלי טריברג נגישים חלקית בחורף ויכולים להיראות קפואים, אבל כבישים הרריים עלולים להיות מושלגים או ערפיליים. מוזיאונים עונתיים, כמו המוזיאון הפתוח בגוטאך, פתוחים לא בהכרח בכל השנה, ולכן יש לבדוק באתר הרשמי.

ימי ראשון וחגים

בגרמניה רוב החנויות סגורות ביום ראשון. חנויות תיירותיות בטריברג שונות מעיירה לעיירה, כך שאם אתם מתכננים לקנות שעון, כדאי לתאם יום חול ולבדוק שעות פתיחה מראש.

איך מגיעים לדרך השעונים, איפה חונים ואיך שוכרים רכב?

הדרך מתאימה בעיקר לנסיעה ברכב, כי התחנות פזורות בין עיירות הרריות. מי שנוחת בבאזל, בציריך, בשטוטגרט או בפרנקפורט שוכר רכב בשדה התעופה, ובסיס הלינה הנוח לרוב הוא טיטיזי, פרייבורג או טריברג עצמה.

השכרת רכב

למי שנוסע בכבישים ההרריים כדאי לקחת ביטוח מלא. אפשר להשוות מחירים בDiscoverCars, או להזמין בעברית מול Ofran, שירות השכרת רכב בעברית. לפני החתימה כדאי לבדוק מה כלול ומה אפשר לפרוע בחו״ל. עוד פרטים בהשכרת רכב ביער השחור: מה לבדוק לפני שמזמינים.

חניה

בעיירות הקטנות יש בדרך כלל חניה בתשלום ליד מרכז העיירה. בטריברג חמש כניסות למפלים מאפשרות לבחור את הכניסה הקרובה לחניה, ובשעות העומס זה חוסך זמן.

לינה בסביבה

מי שרוצה להימנע מנסיעה ארוכה בבוקר יכול ללון בטריברג או בטיטיזי: לינה בטריברג ולינה בטיטיזי.

האם צריך כרטיסים להזמין מראש?

על הדרך עצמה אין כרטיס אחד: כל תחנה גובה בנפרד, והחלק הגדול של התשלום נעשה בכניסה. ההזמנה מראש חשובה בעיקר לסדנאות, למוזיאונים עם מכסת מבקרים ולטיול מאורגן.

מה משלמים במקום

מפלי טריברג, מוזיאונים וחנויות מופעלים על ידי גורמים שונים. הכניסה למפלים בתשלום, והמחיר משתנה לפי עונה. את המחירים הנוכחיים בודקים באתר הרשמי ולא בחוברת ישנה.

מה כדאי להזמין מראש

סדנאות שעון קוקייה בפורטוונגן מוגבלות במספר המשתתפים, ולכן מומלץ לשאול ישירות את המוזיאון. אם אין רכב או אין חשק לנהוג, אפשר להזמין טיול יום מפרייבורג דרך טיטיזי לטריברג, או טיול יום משטרסבורג לטריברג, טיטיזי ופרייבורג.

הדרכה מוקלטת לנסיעה

למי שנוסע לבד ורוצה לשמוע הסברים בדרך, יש הקלטת ליווי לנסיעה ביער השחור. היא לא מוקדשת לדרך השעונים דווקא, ולכן כדאי לבדוק אילו תחנות היא כוללת לפני הרכישה.

מה כדאי לשלב בסביבה ומהם החסרונות?

הדרך משתלבת היטב עם אזור טיטיזי ופרייבורג, אבל יש לה חסרונות ברורים: זמן נסיעה ארוך יחסית לפעילות, מוזיאון הדגל שסגור לשיפוץ וחנויות שעונים שדומות זו לזו.

מה לשלב

מי שישן בטיטיזי יכול להוסיף שיט קצר באגם או פארק המים בבאדפרדייז ביום אחר, ואת פרייבורג כעיר בסיס לערב. מפלי טריברג הם תוספת טבעית ליום הנסיעה עצמו, ומוזיאון פתוח בגוטאך מתאים למי שרוצה לראות איך חיו בעבר בבתי היער השחור.

החסרונות

• הדרך מפוזרת, והנסיעה בין התחנות לוקחת חלק גדול מהיום.
• מוזיאון הדגל בפורטוונגן סגור לשיפוץ ללא תאריך פתיחה קבוע.
• חנויות הקוקייה בטריברג מסחריות, ומחירי השעונים משתנים מאוד, ולכן כדאי להשוות.
• לא מתאימה לילדים קטנים מאוד או למי שמחפש טבע בלבד.

חלופות

מי שרוצה פחות נסיעה ויותר טבע יכול להסתפק בטריברג ובשונאך ביום אחד, או לעבור לאזור טיטיזי.

מה חשוב לדעת לפני שמגיעים

• הדרך היא רשת תחנות של 267 ק״מ ולא כביש אחד, ולכן בוחרים שלוש או ארבע תחנות ליום.
• המוזיאון הגרמני לשעונים בפורטוונגן סגור לשיפוץ, ומועד הפתיחה מחדש לא נקבע באתר הרשמי.
• בטריברג יש חמש כניסות למפלים, והכניסה בתשלום. בוחרים כניסה לפי החניון.
• רוב החנויות בגרמניה סגורות ביום ראשון, ולכן קניית שעון קוקייה מתכננים ליום חול.
• ביטוח מלא לרכב השכור חשוב בכבישים ההרריים.

טעויות שכדאי להימנע מהן

• לנסות לעבור את כל 267 הק״מ ביום אחד ולבזבז את הזמן בנסיעה.
• להגיע לפורטוונגן בלי לבדוק איזה חלק מהמוזיאון והסדנאות פתוח.
• להגיע לטריברג בצהריים בשיא העונה ולא למצוא חניה קרובה.
• לקנות שעון קוקייה בחנות הראשונה בלי להשוות ובלי לשאול על משלוח.
• לשכוח שחלק מהמוזיאונים סגורים ביום שני או ביום ראשון, ולא לבדוק שעות מראש.

שאלות נפוצות

כמה זמן לוקח לנסוע בדרך השעונים הגרמנית?

הדרך באורך 267 ק״מ, אבל היא אוסף תחנות ולא קו רציף. ביום אחד מספיקות שלוש או ארבע תחנות, ולכל הליבה כדאי להקדיש יומיים.

האם יש כרטיס או תשלום על הדרך עצמה?

לא. כל תחנה גובה בנפרד, למשל כניסה למפלי טריברג או למוזיאונים. את המחירים בודקים באתר של כל תחנה.

האם המוזיאון הגרמני לשעונים בפורטוונגן פתוח?

לפי האתר הרשמי הוא נסגר לשיפוץ ומועד הפתיחה מחדש לא נקבע. כדאי לבדוק באתר המוזיאון לפני הנסיעה, ולשאול על סדנת StattMuseum.

מאיפה כדאי להתחיל את הנסיעה?

מי שישן בטיטיזי או בפרייבורג מתחיל בפורטוונגן ומתקדם לשונאך ולטריברג, ומסיים בפילינגן או בגוטאך.

אפשר לעשות את הדרך בלי רכב?

קשה לבצע את כולה בלי רכב. אפשר להסתפק בטריברג ובטיול מאורגן מפרייבורג או משטרסבורג.

האם הדרך מתאימה לילדים?

כן, בעיקר לילדי גיל בית ספר שנהנים מהשעון הענק וממפלי טריברג. לילדים קטנים מאוד עדיף להסתפק בשתי תחנות.