מוזיאון השעונים הגרמני בפורטוונגן (Furtwangen), אוסף השעונים הגדול של היער השחור, סגור לביקורים רגילים בגלל שיפוץ מקיף, ואין עדיין תאריך פתיחה מאושר באתר הרשמי. בינתיים פועל בעיירה מקום חלופי קטן, StattMuseum, ובסביבה אפשר לשלב מנסרת מים היסטורית ועצירה בטריברג (Triberg) בדרך.

פורטוונגן היא עיירה הררית בגובה של 850 עד 1,150 מטר, מצפון-מזרח לפרייבורג (Freiburg), שנחשבת לגבוהה ביותר בבאדן-וירטמברג. כאן, ולא במקום אחר, התפתחה תעשיית השעונים של היער השחור: בית ספר לשעונאות נפתח בעיירה ב-1850, וממנו צמחו גם המוזיאון וגם האוניברסיטה המקומית.

ההחלטה אם לנסוע תלויה אפוא בציפיות. מי שבא בשביל האוסף המלא צריך לבדוק את האתר הרשמי לפני שהוא מתכנן יום שלם, ומי שמחפש הקשר היסטורי, סדנה או עצירה בין עמק הקינציג לטיטיזי ימצא מסלול סביר גם עכשיו.

האם מוזיאון השעונים בפורטוונגן פתוח לביקור?

לא לביקור רגיל: מוזיאון השעונים הגרמני (Deutsches Uhrenmuseum) סגור בגלל שיפוץ מקיף שכולל חידוש של החשמל ומערכת המיזוג ועיצוב מחדש של התצוגה. האתר הרשמי של המוזיאון אינו מפרסם תאריך פתיחה מחדש, והוא המקור היחיד שכדאי לסמוך עליו לפני שמתכננים נסיעה. האוסף עצמו שמור ומטופל בידי צוות המוזיאון, וחלק מהפעילות עברה למקומות חלופיים.

מה המצב של הבניין והתערוכה הקבועה

הבניין ברחוב רוברט-גרוויג-פלאץ (Robert-Gerwig-Platz, מיקום המוזיאון) בעבודות, והתערוכה הקבועה, עשרה נושאים מאבני שמש ועד שעונים מרושתים, אינה פתוחה. לפי האתר, ההזמנות יחזרו רק אחרי סיום העבודות. מי שמתכנן "נעבור בדרך ונכנס" ימצא דלת נעולה, ולכן את הנסיעה לפורטוונגן כדאי לבנות כך שהיא שווה גם בלי הכניסה למוזיאון.

מה כן פתוח: StattMuseum

במרחק של כ-250 מטר מהמוזיאון, ברחוב Friedrichstr. 3 (StattMuseum), פועל חלל חלופי של המוזיאון. לפי האתר הרשמי הוא פתוח בימי חמישי בין 10:00 ל-16:00 בלי הרשמה מראש, ובשאר הימים בתיאום טלפוני, והכניסה חופשית. מוצגת שם תערוכה של שעוני שולחן עיצוביים של קינצלה (Kienzle) משנות ה-30 עד שנות ה-80, ויש גם מועדון ילדים לכיתות ג' עד ז' בגרמנית. זה חלל קטן, לא תחליף למוזיאון המלא, וכדאי להתייחס אליו כעצירה קצרה ולא כיעד בפני עצמו.

סדנת בניית שעון קוקייה

בימי חמישי, בין 10:00 ל-14:00 או בתיאום, מתקיימת ב-StattMuseum סדנה לבניית שעון קוקייה לפי הוראות וידאו, עם ערכה שכוללת לוח שעון מגולף, מנגנון קוורץ, כלים וצבעים. היא נמשכת בערך שעתיים וחצי, מתנהלת בגרמנית, מיועדת למבוגרים ולבני 16 ומעלה, וילדים צעירים יותר יכולים להשתתף בצביעת לוח השעון או בהרכבה בליווי. ההרשמה בטלפון, והעלות לאדם כוללת את כל החומרים והכלים (הסכום המדויק מופיע באתר המוזיאון). לפי האתר, מחזיקי הכרטיס האדום (Hochschwarzwald Card) זכאים להשתתף; את תנאי הכרטיס עצמו כדאי לבדוק בעמוד על הכרטיס האדום של היער השחור.

איך בודקים לפני שנוסעים

• האתר הרשמי של המוזיאון: עמוד הסגירה ועמוד ה-StattMuseum מעודכנים בו ראשונים.
• טלפון למוזיאון, במיוחד לפני יום חמישי שבו מתכננים להגיע, כי הפעילות קטנה ויכולה להשתנות.
• האוסף הדיגיטלי של המוזיאון בפלטפורמה museum-digital, שמאפשר לדפדף במוצגים בבית לפני הנסיעה.

מה יש באוסף ולמה הוא נחשב הגדול בגרמניה?

לפי האתר הרשמי באוסף של מוזיאון השעונים יותר מ-8,000 פריטים מרחבי העולם, ובתצוגה הקבועה הוצגו כאלף שעונים ויותר. תיעוד התיירות האזורי מגדיר אותו כאוסף השעונים הגדול בגרמניה, ונקודת הכובד שלו היא שעוני היער השחור ולא שעוני יוקרה שווייצריים או בריטיים.

עשרה נושאים בסדר כרונולוגי

התערוכה בנויה כמסע בזמן. היא נפתחת בשעוני שמש, "הצורה המקורית ביותר" של מדידת זמן, וממשיכה לשעוני גלגלים מימי הביניים המאוחרים, לשעוני קישוט מימי הרנסאנס והבארוק ולשעוני מטוטלת שאיפשרו דיוק מדעי במאה ה-17. אחריהם מגיעים שעוני העץ של היער השחור, תעשיית השעונים בפורטוונגן במאה ה-19, שעוני כיס ושעוני יד שמשקפים עיצוב מארט דקו ועד אופנת הפלסטיק, ולבסוף פרק שנקרא "זמן מרושת" שבוחן איך השעון הפך למכונה המרכזית של העידן התעשייתי.

מוצגים שחוזרים בתיעוד

במקורות על המוזיאון חוזרים כמה פריטים: שעון קוקייה מוקדם מהמאה ה-18, שעון אסטרונומי של הנזיר הבנדיקטיני תדאוס רינדרלה (Thaddäus Rinderle) מ-1787, אחד משעוני המטוטלת החשמליים הראשונים של אלכסנדר ביין (Alexander Bain) מסביבות 1845, ושעון אוטומט מוזיקלי ענק של אוגוסט נול (August Noll) מסביבות 1880. אלה פריטים שמוזכרים בתיעוד ציבורי ולא הבטחה למה שיוצג אחרי השיפוץ, כי הצגה מחדש יכולה לשנות סדר ונושאים.

האוסף בזמן הסגירה

את האוסף אפשר לדפדף באינטרנט, ושעוני קינצלה העיצוביים מוצגים פיזית ב-StattMuseum. זה מספיק כדי להכין ילדי בית ספר לביקור, לא כדי להחליף אותו. את הכותרת של האוסף, "השעון כמכונה מרכזית", מבינים טוב יותר כשעומדים ליד שעון אסטרונומי של מאתיים שנה, ואת זה אי אפשר לקבל מהמסך.

למה תעשיית השעונים נולדה דווקא ביער השחור ובפורטוונגן?

בגלל שילוב של חוק, עץ וארגון עבודה: בניית שעוני עץ הייתה מקצוע חופשי שכל כפרי יכול היה לעסוק בו, בעוד שעוני מתכת נשלטו בידי גילדות העיר. היער השחור סיפק את העץ, ובחורפים הארוכים בחוות ההרריות היה זמן פנוי לעבודת יד.

חלוקת עבודה ומוכרים נודדים

הסוד המסחרי היה ארגון: במקום שכל אומן יבנה שעון שלם, ספקים התמחו בגלגלים, בפעמונים, בשרשראות ובלוחות מצוירים. עד סוף המאה ה-18 שעונאי אחד יכול היה לייצר שעון ביום, לעומת שבוע שלם כמה עשורים קודם. את השעונים הפיצו "נושאי שעונים" (Uhrenträger), סוחרים שהלכו ברגל בשווקים כפריים ברחבי אירופה, ובנו על דרכי מסחר שהוקמו קודם בידי יצרני זכוכית.

מה קרה דווקא בפורטוונגן

בית הספר לשעונאות שנפתח בעיירה ב-1850 הפך אותה למרכז הדרכה ותעשייה, ומנהלו רוברט גרוויג (Robert Gerwig) התחיל לאסוף שעונים עתיקים ב-1852, גרעין האוסף של המוזיאון. באותה שנה, 1850, עיצב פרידריך אייזנלור (Friedrich Eisenlohr) את שעון ה"בית התחנה" (Bahnhäusle), עיצוב שהפך את שעון הקוקייה למזכרת שיווקית. אגב, האגדה שמיחסת את המצאת שעון הקוקייה ליצרן מסוים ב-1730 אינה מבוססת: המנגנון עצמו קדם לתעשייה בכמאה שנה, והיער השחור הוא זה שהפך אותו למוצר מסחרי עם גוף עץ מגולף.

מי שרוצה להבין את ההבדל בין שעון קוקייה אמיתי לבין מזכרת לתיירים ימצא את התשובה בעמוד על שעוני הקוקייה ביער השחור, שבו מפורט מה לבדוק לפני קנייה.

מה עושים בפורטוונגן ובסביבה הקרובה כשהמוזיאון סגור?

בונים חצי יום סביב שלוש נקודות: StattMuseum (ביום חמישי), מנסרת המים הידועה בשכונת נויקירך, ועצירה באחת מעיירות הסביבה. העיירה עצמה קטנה, וקשה לבנות ממנה יום מלא בלי להתרחק קצת.

מנסרת הקסם ההיסטורית בנויקירך

מנסרת הקסם (Hexenlochmühle) היא מנסרת מים מ-1825 בעמק הכפרי של נויקירך (Neukirch), חלק מפורטוונגן, שעדיין מפעילה גלגל מים בקוטר של כארבעה מטרים ומסורים מקוריים. לפי האתר הרשמי המנסרה, המסעדה והחנות פתוחות מדי יום בין 10:00 ל-18:00; יש שם גם חדר אוכל בסגנון היער השחור ומרפסת ליד נחל, וחנות של שעוני קוקייה ומאכלים מקומיים. כדאי לבדוק באתר אם שעות הפתיחה משתנות בין עונות השנה.

העיירה והנהר שהופך לדנובה

נהר הברג (Breg) נובע בהרים סביב פורטוונגן, זורם במרכז העיירה ואחד משני הערוצים שמתאחדים ליצירת הדנובה, ולכן העיירה נושאת את הכינוי "עיר מקור הדנובה". יש בה גם אוניברסיטה למדעים שימושיים, מה שנותן לה אופי צעיר יותר מכפרי היער השחור האחרים. אין כאן מוקד תיירות עמוס, וזה היתרון.

שעונים נוספים בדרך

בעיירה שונאך (Schonach) שכנה נמצאים שעוני הקוקייה הגדולים בעולם לפי תיעוד דרך השעונים הגרמנית, וטריברג, עם מפלי טריברג וחנויות השעונים, קרובה מספיק לצירוף בחצי יום נוסף. במוזיאון תעשיית השעונים בווילינגן-שוונינגן (Villingen-Schwenningen), כ-25 ק״מ בקו אווירי, מוצגת התעשייה בצד היסטוריה של מכונות; לפי האתר הוא פתוח בימים רביעי עד ראשון בין 13:00 ל-17:00, וילדים מתחת לגיל 18 נכנסים ללא תשלום. טיפ למי ששומר שבת: ההדגמות של מכונות היסטוריות מתקיימות שם בשבת, כך שכדאי לתכנן ביקור לימי חול.

איך מגיעים לפורטוונגן, איפה חונים ואיפה ישנים?

מגיעים ברכב. פורטוונגן שוכנת בהרים מצפון-מזרח לפרייבורג, בקו אווירי כ-27 ק״מ, והדרך אליה מתפתלת, ולכן זמן הנסיעה בפועל ארוך ממה שהמרחק במפה רומז; את הזמן המדויק כדאי לבדוק בניווט לפי היום והעונה.

נסיעה ברכב שכור

רוב הישראלים שמגיעים ליער השחור נוחתים בבאזל (Basel), בציריך (Zurich), בשטוטגרט או בפרנקפורט, לפי הטיסות הישירות העדכניות שכדאי לבדוק לפני ההזמנה. מהשדה ממשיכים ברכב שכור: את המחיר וההיצע כדאי להשוות בDiscoverCars, ואם נוח לכם שירות ומענה בעברית אפשר לבדוק גם את אופרן. בשני המקרים כדאי להזמין כיסוי ביטוחי מלא, כי בכבישי הר צרים נזקים קטנים הם עניין של זמן; מה לבדוק לפני החתימה מופיע בעמוד על השכרת רכב ביער השחור.

חניה

מידע רשמי על חניה ליד המוזיאון ו-StattMuseum לא נבדק ולכן לא נציג כאן מספרים. בעיירה קטנה כזו כדאי להגיע בשעות הבוקר, להכניס את הכתובת לניווט ולבדוק בטלפון של המוזיאון אם יש חניה סמוכה לפני הנסיעה.

בתחבורה ציבורית

אין תחנת רכבת בעיירה: קו הרכבת של עמק הברג נסגר ב-1972, והתחנה הקרובה היא טריברג. מחבר העיירה לסביבה משרתים קווי אוטובוס, אבל לפגישה עם סדנה ביום חמישי או לחצי יום רגוע זה לא נוח. פרטים על קווים וכרטיסים מופיעים בעמוד על רכבות ואוטובוסים ביער השחור.

לינה

אין הכרח ללון בפורטוונגן רק בשביל מוזיאון שסגור. אם בכל זאת בוחרים בה כבסיס, יש לה אפשרויות כמו Brend Hotel und Gasthof, Hotel Gasthof Zum Ochsen וHotel ThälerHäusle, ובטריברג הקרובה Best Western Plus Schwarzwald Residenz. טיפ: כל עוד לא ידוע מתי המוזיאון נפתח, בחרו הזמנה עם ביטול חינם, ואל תקשרו אותה לביקור בו.

האם פורטוונגן מתאימה לילדים וליום גשום?

במצב הנוכחי של המוזיאון, פחות מהרגיל: זה מקום טוב לילדי בית ספר שמתעניינים בשעונים או בבניית דברים, ופחות ליום גשום מלא או לפעוטות. מוזיאון שעונים הוא בדרך כלל חוויה לכיתות גדולות יותר, והאוסף בגרמנית ובאנגלית.

מה מתאים לילדים

סדנת הקוקייה ביום חמישי היא הפעילות היחידה שמתאימה לטווח רחב: מגיל 16 בבנייה עצמאית, ולילדים צעירים יותר בצביעה או הרכבה בליווי. ב-StattMuseum פועל גם מועדון ילדים לכיתות ג' עד ז' בגרמנית. ילדים שלא שולטים בגרמנית יזדקקו להורה שמתרגם או להסתפק בצפייה במנגנונים.

יום גשום: מה חלופה

גשם בגובה כזה נושא קור, ולכן כדאי לבחור בחלל מקורה. מנסרת הקסם כוללת חדר אוכל, ומוזיאון תעשיית השעונים בווילינגן-שוונינגן מקורה כולו. רעיונות נוספים לימים רטובים מופיעים בעמוד על אטרקציות ביער השחור ליום גשום. אם בא לכם טיול מאורגן במקום נהיגה בכבישי הר בגשם, יש טיול יום מפרייבורג לטיטיזי ולטריברג שעוסק באומנות ובטבע של האזור; הוא לא מתמקד בפורטוונגן ולכן כדאי לבדוק את המסלול המדויק לפני ההזמנה.

איך משלבים את פורטוונגן במסלול ביער השחור?

כעצירה של חצי יום בציר שעונים שעובר בין טריברג, שונאך ופורטוונגן, ולא כיום עצמאי. את מי שגר בטיטיזי או בפרייבורג, הנסיעה לפורטוונגן ובחזרה מצריכה זמן נהיגה משמעותי בכבישי הר, ולכן היא מתאימה ליום שכולל גם מקום נוסף.

תכנית ליום חמישי

הבוקר ב-StattMuseum, בין 10:00 ל-14:00, אם נרשמתם לסדנה מראש או הגעתם לתערוכת קינצלה; אחר כך ארוחת צהריים במנסרת הקסם; ובשעות אחר הצהריים עצירה בטריברג, אם הזמן מאפשר. זה היום היחיד בשבוע שבו הכל פתוח באופן סביר.

דרך השעונים הגרמנית

פורטוונגן היא אחת התחנות בדרך השעונים הגרמנית (Deutsche Uhrenstraße), מסלול נופש באורך 267 ק״מ עם 72 תחנות שהוקם ב-1992 ועובר בין היער השחור לבאר. מי שרוצה לשלב כמה תחנות כדאי לבחור שתיים או שלוש באזור אחד ולא לנסות לכסות הכל. הדרך הזו אינה סיבה לנסוע ליער השחור, אבל היא מסגרת טובה למי שכבר שם.

שבת ויום ראשון

בגרמניה רוב החנויות סגורות ביום ראשון, ולכן אם עוצרים בעיירה בסוף שבוע ייתכן שחנויות השעונים לא יהיו פתוחות. למי ששומר שבת: הפעילות ב-StattMuseum מתקיימת בימי חול, וזה יתרון. בעיירות קטנות כדאי להחזיק מעט מזומן, כי לא בכל מקום משלמים בכרטיס.

מתי כדאי לבוא, מה החסרונות ומי צריך לוותר?

פורטוונגן מתאימה כל השנה, אבל החוויה משתנה בהתאם לגובה. החורף כאן שלגי ומתאים לסקי קצר ולא לטיול מקיף, והקיץ קריר ונוח לנסיעות בין עיירות. בסוף הקיץ מתקיים בעיירה שוק פשפשים עירוני גדול עם חגיגות, מדי שנה, שמביא עומס ותנועה; כדאי לבדוק את התאריך באתר העירייה אם רוצים לצאת אליו או להימנע ממנו.

החסרונות

• המוזיאון המרכזי סגור, ואין תאריך פתיחה מאושר.
• רוב הפעילויות בגרמנית, כולל הסדנה ומועדון הילדים.
• הנסיעה ארוכה ומתפתלת, והעיירה קטנה ועלולה להשאיר תחושה של "עשינו מאמץ בשביל קצת".
• בלי רכב קשה מאוד להגיע, כי אין רכבת.

מי צריך לוותר

משפחות עם פעוטות, ומי שרוצה יום מלא של אטרקציות מובטחות, ימצאו אפשרויות טובות יותר בטריברג או באזור הקרוב לפארק אירופה. מי שיש לו ענין אמיתי בשעונים, בהיסטוריה של תעשייה או בעבודת יד יכול להפוך את הביקור לעצירה ייחודית, במיוחד כשהמוזיאון ייפתח מחדש.

מה חשוב לדעת לפני שמגיעים

• המוזיאון סגור לשיפוץ מקיף. הבדיקה היחידה הנכונה היא באתר הרשמי של המוזיאון ממש לפני הנסיעה.
• StattMuseum פתוח בימי חמישי 10:00-16:00 בלי הרשמה, כניסה חופשית. ביום אחר צריך תיאום טלפוני.
• סדנת הקוקייה בגרמנית, מגיל 16, כשעתיים וחצי, וההרשמה בטלפון.
• אין רכבת בעיירה. מגיעים ברכב, והדרך מתפתלת ולכן עדיף להוסיף זמן.
• בשעות גשם או קור, מנסרת הקסם (עם חדר אוכל) ומוזיאון תעשיית השעונים בווילינגן-שוונינגן הם חלופות מקורות.

טעויות שכדאי להימנע מהן

• להגיע בלי לבדוק שהמוזיאון סגור ולהיות בטוחים שאפשר פשוט להיכנס.
• לתכנן יום שלם בפורטוונגן במקום חצי יום משולב עם טריברג או שונאך.
• להגיע ביום שאינו חמישי ולהניח ש-StattMuseum פתוח בלי תיאום.
• להזמין לינה ללא ביטול חינם לפני שיש תאריך פתיחה למוזיאון.
• לצפות לסדנה או לחלל בעברית או באנגלית, כשהפעילות מתנהלת בגרמנית.

שאלות נפוצות

האם מוזיאון השעונים בפורטוונגן פתוח?

לא לביקור רגיל. המוזיאון סגור בגלל שיפוץ מקיף, והאתר הרשמי אינו מפרסם תאריך פתיחה מחדש. בינתיים פועל StattMuseum, חלל קטן ברחוב Friedrichstr. 3, בימי חמישי.

מתי המוזיאון ייפתח מחדש?

האתר הרשמי אינו מציין תאריך. מקורות לא רשמיים מזכירים פתיחה צפויה בעתיד, אבל כדאי להסתמך רק על האתר של המוזיאון ועל פנייה טלפונית אליו.

מה אפשר לעשות ב-StattMuseum ומה העלות?

אפשר לראות תערוכה של שעוני קינצלה עיצוביים משנות ה-30 עד ה-80, והכניסה חופשית לפי האתר. סדנת בניית שעון קוקייה כרוכה בתשלום לאדם שכולל את כל החומרים, והסכום מופיע באתר המוזיאון.

האם סדנת הקוקייה מתאימה לילדים?

היא מיועדת למבוגרים ולבני 16 ומעלה, וילדים צעירים יותר יכולים להשתתף בצביעה או בהרכבה בליווי. הסדנה מתנהלת בגרמנית.

איך מגיעים לפורטוונגן בלי רכב?

אין תחנת רכבת בעיירה, והתחנה הקרובה היא טריברג, משם ממשיכים באוטובוס. זה יכול להיות איטי, ולכן רוב המבקרים מגיעים ברכב שכור.

כמה זמן צריך לפורטוונגן?

חצי יום בדרך כלל מספיק, בשילוב עם מנסרת הקסם או עם עצירה בטריברג. כשהמוזיאון ייפתח מחדש ייתכן שיידרשו כמה שעות נוספות.

האם שווה לנסוע לפורטוונגן רק בשביל השעונים?

כל עוד המוזיאון סגור, לא כדאי לנסוע רק בשבילו. עדיף לשלב את העיירה בנסיעה שכוללת גם את טריברג, שעוני הקוקייה והמפלים.