דרך היין של אלזס היא רצועת כפרי יין מימי הביניים לרגלי הווזג׳ים, והדרך החכמה לראות אותה ביום אחד היא לבחור שניים או שלושה כפרים מתוך חמישה מרכזיים, במרחק 6 עד 16 ק״מ מקולמר (Colmar): ריקוויר (Riquewihr) ואגיסהיים (Eguisheim) לצילומים, קייזרסברג (Kaysersberg) לנהר ולנוף, וטורקהיים וריבוויל להפסקה שקטה. מגיעים מוקדם, חונים בשולי הכפר, והנהג לא טועם.

מי שישן ביער השחור יכול להגיע לכאן ביום אחד: פרייבורג (Freiburg) נמצאת בערך שעה מאזור קולמר, ושטרסבורג (Strasbourg) כ-64 ק״מ צפונה, אבל כל אחת מהן ראויה ליום משלה. הכפרים עצמם קטנים, רחובותיהם צרים ומרוצפים, ורוב האטרקציה היא ההליכה בהם, הטעימה הקצרה והארוחה.

הנקודות שמכריעות את איכות היום הן שלוש: אילו עצירות בוחרים, באיזו שעה מגיעים, ומי נוהג. השאלה הרביעית, שרלוונטית במיוחד למשפחות שומרות כשרות, היא מה עושים עם יין שכמעט כולו אינו כשר.

אילו כפרים בדרך היין של אלזס שווים עצירה?

חמישה כפרים עושים את רוב העבודה בדרך היין של אלזס, וכולם קיימים ופועלים: ריקוויר, אגיסהיים, קייזרסברג, ריבוויל וטורקהיים. הדרך כולה נמשכת כ-170 ק״מ ועוברת בעשרות יישובים, אבל הקטע שמסביב לקולמר הוא זה שמתאים ליום אחד.

ריקוויר ואגיסהיים: הכפרים שמופיעים בכל גלויה

ריקוויר נמצא כ-11 ק״מ מקולמר וידוע בעיקר בזכות יין הריזלינג. הוא חבר ברשימת הכפרים היפים ביותר בצרפת, מוקף חומות מימי הביניים, ונראה היום בערך כמו במאה ה-16 משום שכמעט לא נפגע במלחמת העולם השנייה. זה גם הכפר הצפוף ביותר בתיירים, ולכן כדאי לשריין אותו לשעות מוקדמות או מאוחרות.

אגיסהיים נמצא כ-7 ק״מ מקולמר ובנוי בטבעות מעגליות סביב טירה מהמאה ה-11, כך שהסיבוב בו הוא הליכה במעגל שחוזרת לנקודת ההתחלה. ב-2013 נבחר לכפר האהוב על הצרפתים, ובשנת 1002 נולד בו האפיפיור ליאו התשיעי. הכרמים שמעליו, אייכברג ופפרסיגברג, נחשבים לאיכותיים במיוחד.

קייזרסברג, ריבוויל וטורקהיים: אופי אחר לגמרי

קייזרסברג שוכן כ-12 ק״מ מקולמר, על נהר הווייס בשולי ההרים. גשר מבוצר מ-1501, חורבות טירה מהמאה ה-13 מעל הכפר ובית הולדתו של אלברט שווייצר נותנים לו אופי של עיירה אמיתית ולא של תפאורה. ב-2017 נבחר גם הוא לכפר האהוב על הצרפתים, ופינו גרי הוא אחד הזנים שמזוהים איתו.

ריבוויל נמצא כ-16 ק״מ מקולמר והוא הגדול מבין החמישה (כ-4,700 תושבים), עם שלוש חורבות טירה מעל העיירה וקואופרטיב יין שנוסד ב-1895. בסוף השבוע הראשון של ספטמבר מתקיים בו פסטיבל המוזיקאים הנודדים, הפפיפרדאג.

טורקהיים הוא הקרוב ביותר לקולמר, כ-6 ק״מ, עם חומות מ-1315 ושומר לילה שיוצא לסיור בשעה 22:00 בין 1 במאי ל-31 באוקטובר. ההופעה מקסימה אבל מאוחרת מדי לרוב המשפחות, שכבר חוזרות לבסיס.

איך בוחרים שניים או שלושה כפרים ליום אחד?

הכלל הפשוט הוא שלוש עצירות לכל היותר, ושתיים אם יש ילדים קטנים או ארוחה ארוכה בתכנית. כל כפר דורש בין שעה לשעתיים כולל חניה, הליכה, טעימה והפסקה, והנסיעה בין כפרים שכנים קצרה, בין כמה דקות לרבע שעה. מי שמשלב את היום ביער השחור כולו יכול להיעזר בתכנון טיול ליער השחור.

שלושה צירופים מוכנים

• הקלאסיקה: אגיסהיים בבוקר, קייזרסברג בצהריים, ריקוויר בשעות אחר הצהריים המאוחרות. זה גם סדר נוח גיאוגרפית, וריקוויר מתרוקן קצת כשהקבוצות המאורגנות חוזרות.
• עם ילדים: אגיסהיים (הליכה קצרה ובהירה במעגל) וריקוויר, עם הפסקת גלידה או מאפה באמצע. שני כפרים בלבד, בלי לרדוף אחרי השלישי.
• רגוע וחכם: טורקהיים וריבוויל, פחות עמוסים ועם מקום לטעימה ארוכה יותר. מתאים לזוגות שבאו בשביל היין.

אם יש זמן רק לכפר אחד

אגיסהיים הוא הבחירה הקומפקטית והקלה, וריקוויר הוא הבחירה לכפר האייקוני ביותר. מי שרוצה נהר, גשר וטיפה של נוף יעדיף את קייזרסברג. דפוס שחוזר בדיווחי מטיילים: ריקוויר בצהריים הוא שיא הקבוצות המאורגנות, ומי שמגיע עד 10:00 או אחרי 16:00 מקבל כפר אחר לגמרי.

קולמר עצמה, עם הרובע שנקרא ונציה הקטנה, היא יום בפני עצמו, ואפשר לבדוק אטרקציות וסיורים בקולמר כשמחליטים כמה לוותר בכפרים. שטרסבורג דורשת יום נפרד וקל להגיע אליה גם בהסעה, ראו הסעה פרטית משטרסבורג לפארק אירופה.

כמה זמן נוסעים מקולמר ומפרייבורג, ואיך חונים בכפרים?

מקולמר כל אחד מהכפרים נמצא במרחק של 10 עד 25 דקות נסיעה, ומפרייבורג מגיעים לאזור קולמר בערך בשעה, בדרך כלל דרך גשר הריין באזור ברייזאך (Breisach), כך שהכפר הראשון מרוחק שעה עד שעה וחצי. מרוסט הזמן דומה. אלה הערכות בקירוב, ושווה לבדוק בניווט לפי שעת היציאה.

הרכב: בודקים לפני שיוצאים

מי שהשכיר רכב בגרמניה צריך לוודא בהסכם שמותר לצאת איתו לצרפת, ולקחת ביטוח מלא. אפשר להשוות בDiscoverCars או לבדוק מחיר באופרן, ופירוט מלא על ההשכרה מופיע בהשכרת רכב ביער השחור. מי שנוחת בבאזל או בציריך ימצא את ההשוואה בלאיזה שדה תעופה כדאי לנחות.

חניה בשולי הכפרים ולא במרכז

המרכזים ההיסטוריים צרים, מרוצפים וחלקם סגורים או מוגבלים לתנועה, ולכן החוקים הלא כתובים הם שניים: עוצרים בחניון בקצה הכפר ומשם הולכים ברגל, ולא נכנסים עם הרכב לרחוב הראשי רק כדי לחסוך שלוש דקות הליכה. החניונים לרוב בתשלום, ושווה לקרוא את השלט לפני שיוצאים מהרכב כדי לא להיות מופתעים מכללי התשלום.

הנהיגה בדרך עצמה

הכבישים בין הכפרים קטנים ועוברים בין כרמים, ובעונת הבציר מתנהל עליהם גם תנועה של טרקטורים ומשאיות ענבים, מה שמאט את הנסיעה. הורידו מפה לא מקוונת, כי הקליטה בעמקים הצרים לא תמיד יציבה. ואם הטעימה כוללת יותר מגמיעה סמלית, מישהו צריך להישאר פיכח כל הדרך חזרה.

סיור קטן מאורגן או נסיעה עצמאית בדרך היין?

סיור קטן עדיף למי שרוצה לטעום יין בלי לדאוג מי נוהג, ונסיעה עצמאית עדיפה למי שרוצה לבחור כפרים ושעות לפי הקצב של המשפחה. ההבדל המעשי הגדול הוא השאלה מי מחזיק בהגה כשהטעימה מתחילה.

מתי הסיור הקטן מנצח

סיורי יום מקולמר פותרים חניה, ניווט ושתייה במכה אחת. אחד המוצרים המפורסמים הוא סיור היום מקולמר של ארבעת פלאי אלזס, והאחר הוא סיור הו-קניגסבורג וכפרי אלזס עם טעימת יין. לפי תיאור המוצר, הסיור השני נמשך כ-8 שעות, יוצא מקולמר וחוזר אליה, בקבוצה של עד 8 משתתפים, בטרנזיט ממוזג, וכולל טעימה ביקב וכניסה לטירה, בעוד הארוחה בריקוויר על חשבון המשתתפים. ההדרכה באנגלית בלבד, ולילדים בני 4 עד 12 יש תעריף מוזל.

מתי כדאי לנסוע לבד

כשיש ילדים שצריכים הפסקות לא צפויות, כשרוצים שעה נוספת בכפר שמצא חן, או כשרוצים לדלג על טעימות לגמרי, רכב שכור נותן שליטה. הוא גם זול יותר למשפחה גדולה, בתנאי שיש נהג שמוותר על הטעימה. ושימו לב: שני הסיורים יוצאים מקולמר, כך שמי שמתגורר ביער השחור צריך להגיע אליה קודם, לרוב ברכב.

השאלה של הנהג

הכלל הבטוח הוא נהג אחד שלא טועם בכלל, ולא כזה שרק טועם מעט. מגבלות האלכוהול בצרפת קשוחות, והטעימות עצמן בכמויות קטנות מצטברות מהר, בעיקר כשעוצרים בשלושה יקבים. מי שרוצה ששני ההורים ייהנו מהיין, הסיור המאורגן הוא הדרך הכי נקייה.

איך מתנהגים בטעימת יין באלזס, ומה עם יין כשר?

בטעימת יין באלזס מקובל לטעום כמויות קטנות, לירוק לדלי מיועד אם רוצים, ולשאול מראש אם הטעימה בתשלום. יין כשר, לעומת זאת, כמעט שאינו קיים בדרך היין, ומי ששומר כשרות צריך להבין את זה לפני שמכניסים טעימות לתכנית.

כללי הנימוס בטעימה

• יקבים משפחתיים קטנים מקבלים אורחים בחדר טעימות, ולא כולם פתוחים ברציפות: בשעות הצהריים ובימי ראשון חלקם סגורים, ושווה לבדוק לפני.
• הסדר המקובל הוא מהקל אל הכבד: זנים יבשים כמו סילבנר ופינו בלאן, אחר כך ריזלינג, פינו גרי וגוורצטרמינר, ובסוף יינות מתוקים. אלזס מציינת את זן הענב על התווית, ולכן קל לנווט.
• אין חובה לקנות בקבוק, אבל בטעימה בלי תשלום מצופה לפחות בקבוק אחד. הנהג מוזמן להצטרף לאנשים אך לא לטעום.
• אלזס מייצרת גם יין מבעבע בשם קרמנט ד׳אלזס, שאפשר להכליל בטעימה.

יין כשר באלזס: המצב כפי שהוא

יין כשר מאלזס הוא נדיר ביותר, ולא כדאי לתכנן יום שלם סביב ציפייה למצוא אותו. לפי ההלכה, יין שנוגעים בו מי שאינו שומר שבת במהלך הייצור או ההגשה אינו נחשב כשר, אלא אם עבר פיסטור (מבושל). לכן טעימה ביקב רגיל אינה כשרה לשומרי כשרות מחמירה, גם כשהיין עצמו מצוין. מי ששומר צריך להתייעץ עם הרב שלו לפני הנסיעה, ולבדוק תעודת כשרות על כל בקבוק שנרכש.

לא מצאנו רשימה מאומתת של יקבים כשרים לאורך הדרך, ולכן לא נציין שמות. אם חשוב לכם יין כשר, הדרך הבטוחה היא לקנות מראש בישראל או בעיר גדולה ולהסתפק בכפרים בנוף ובצילום.

מתי כדאי לבוא: בציר, קיץ או חג המולד?

החודשים הטובים ביותר לדרך היין הם ספטמבר ואוקטובר, בזכות הבציר ופסטיבלי היין, ודצמבר בזכות שווקי חג המולד. אבל הם גם העמוסים ביותר, וקיץ הוא העונה שבה ישראלים מגיעים הכי הרבה.

ספטמבר-אוקטובר: הבציר

לפי האתר של דרך היין, פסטיבלי יין ובציר מתקיימים מתחילת אוגוסט ועד אמצע אוקטובר. בסוף השבוע הראשון של ספטמבר מתקיים הפפיפרדאג בריבוויל, ואז החניה בעיירה מתמלאת מוקדם. סוכות נופל לרוב בספטמבר או באוקטובר, כלומר בדיוק בתקופה הזו. בעונת הבציר כדאי להזמין טעימות מראש, כי היקבים עסוקים.

קיץ: יולי ואוגוסט

ימים ארוכים, כרמים ירוקים ובתי קפה בחוץ, וגם הכי הרבה תיירים. החניונים בשולי ריקוויר וקייזרסברג מתמלאים לפני הצהריים, והסיורים הקטנים נמכרים מוקדם. מי שמתכנן לגלות את הכפרים בקיץ צריך להקדים הזמנות ולצאת מוקדם.

חג המולד ושאר השנה

הכפרים מארחים בדצמבר שווקי חג המולד קטנים, וקולמר ושטרסבורג מארחות את הגדולים. בסופי שבוע הכבישים עמוסים, החושך יורד מוקדם אחר הצהריים וקר, אז היום קצר יותר. בדקו תאריכים לפני הנסיעה, כי הם משתנים משנה לשנה. מי שרוצה להשוות עם עונות אחרות ימצא במתי כדאי לטוס ליער השחור את הקונטקסט הרחב. בחורף חלק מהיקבים והמסעדות מצמצמים שעות, ובאביב הכרמים רק מתחילים להתעורר, לכן שניהם שקטים יותר.

אפשר עם ילדים, ואיך משלבים את הו-קניגסבורג?

אפשר לבוא עם ילדים, ועדיף לבחור שני כפרים ולהוסיף טירה, כי ילדים מעדיפים בדרך כלל טירה על טעימת יין. הטירה הידועה ביותר באזור היא הו-קניגסבורג (Haut-Koenigsbourg), והיא מתאימה להשלמה של היום.

מה עובד עם ילדים

אגיסהיים נוח במיוחד, כי ההליכה במעגל קצרה וברורה. ריקוויר מרוצף ועמוס, ועגלה כבדה מסתבכת בו, ולכן מנשא נוח יותר. תכננו הפסקה כל שעה בערך, והחליפו תורות בין ההורים: אחד נכנס לטעימה והאחר נשאר עם הילדים בחוץ. לא כל יקב מציע מיץ ענבים לילדים, כדאי לשאול. מידע נוסף מופיע בהיער השחור ואלזס עם ילדים.

הו-קניגסבורג כתוספת ליום

הטירה נמצאת באורשווילר (Orschwiller) ומציגה כ-900 שנות היסטוריה. לפי האתר הרשמי היא פתוחה בדרך כלל מ-9:30 עד 18:00, כשהכניסה האחרונה שעה לפני הסגירה, וביום שני לפי כרטיס הכניסה היא נפתחת מאוחר יותר, ב-10:30. השעות משתנות לפי עונה, ולכן בדקו באתר הרשמי של הטירה לפני הנסיעה. יש סיור עצמי לגילאי 3 ומעלה וחוברת משחק לגילאי 8 ומעלה, והמקום נגיש לכיסאות גלגלים. את כרטיס הכניסה להו-קניגסבורג אפשר להזמין מראש, אבל הכרטיס הבסיסי לא כולל מדריך אנושי או אודיו. הקצו כשעתיים לביקור, בהערכה, והשלימו אחר כך בכפר אחד בדרך.

אוכל ושבת

המטבח של אלזס נשען על בשר חזיר ושומן חזיר, ולכן משפחות שומרות כשרות יעדיפו פיקניק מהסופר או מהבית. ביום שבת, מי ששומר, לא יוכל להשתמש ברכב ולכן כדאי לשריין את הטיול ליום אחר בשבוע.

מה חשוב לדעת לפני שמגיעים

• הדרך כולה כ-170 ק״מ, אבל ליום אחד מספיק הקטע סביב קולמר: חמישה כפרים במרחק 6-16 ק״מ ממנה.
• בוחרים שניים או שלושה כפרים ולא יותר, כשעה עד שעתיים בכל אחד.
• חונים בחניון בקצה הכפר ולא נכנסים עם הרכב למרכז המרוצף והצר.
• הנהג לא טועם. אם שני ההורים רוצים לטעום, סיור קטן הוא הפתרון.
• יין כשר באלזס נדיר מאוד, ושומרי כשרות צריכים להתייעץ עם רב ולבדוק תעודה על כל בקבוק.
• הבציר (ספטמבר-אוקטובר) ושווקי חג המולד (דצמבר) הם שיאי העומס.

טעויות שכדאי להימנע מהן

• מנסים לראות את כל חמשת הכפרים ביום אחד ומגיעים לכל אחד מותשים וללא זמן ליהנות.
• מגיעים לריקוויר בצהריים בקיץ, בשיא הקבוצות המאורגנות, במקום בבוקר או אחר הצהריים.
• מכניסים את הרכב למרכז ההיסטורי ומבזבזים זמן על חיפוש חניה.
• לוקחים רכב שכור מגרמניה בלי לוודא שההסכם מתיר יציאה לצרפת.
• מניחים שטעימה בכל יקב היא כשרה או בחינם, בלי לשאול מראש.
• מתכננים טעימות ביום ראשון או בשעות הצהריים בלי לבדוק אם היקב פתוח.

שאלות נפוצות

כמה כפרים אפשר לראות ביום אחד בדרך היין של אלזס?

שניים או שלושה. כל כפר דורש כשעה עד שעתיים כולל חניה, הליכה והפסקה. עם ילדים קטנים עדיף שניים, ומי שמוסיף את הו-קניגסבורג צריך להסתפק בכפר אחד או שניים.

כמה זמן נוסעים מקולמר ומפרייבורג אל הכפרים?

מקולמר 10 עד 25 דקות לכל כפר. מפרייבורג מגיעים לאזור קולמר בערך בשעה, ולכן הכפר הראשון מרוחק שעה עד שעה וחצי. אלה הערכות בקירוב, ושווה לבדוק בניווט.

מה עדיף, ריקוויר או אגיסהיים?

אגיסהיים קומפקטי ונוח במיוחד להליכה במעגל. ריקוויר אייקוני ומרשים יותר, אבל צפוף ועמוס בצהריים. אם יש זמן רק לכפר אחד, אגיסהיים הוא הבחירה הנוחה והשקטה, וריקוויר הבחירה לגלויה.

אפשר לטעום יין כשר באלזס?

כמעט לא. יין כשר מאלזס נדיר מאוד, וטעימה ביקב רגיל אינה כשרה לשומרי כשרות מחמירים. מי ששומר צריך להתייעץ עם הרב שלו ולבדוק תעודת כשרות על כל בקבוק.

אפשר לבקר בדרך היין בלי רכב?

הדרך הפשוטה ביותר היא סיור מאורגן מקולמר. התחבורה הציבורית בין הכפרים פחות נוחה לטיול יום, ולכן כדאי לבדוק אפשרויות עדכניות לפני שנשענים עליה.

מתי הכי כדאי לבוא?

ספטמבר-אוקטובר בגלל הבציר והפסטיבלים, ודצמבר בגלל שווקי חג המולד. קיץ עמוס יותר, ובחורף חלק מהיקבים והמסעדות מצמצמים שעות. סוכות נופל לרוב בתקופת הבציר.

האם כדאי לבוא עם ילדים?

כן, אם בוחרים שני כפרים ומוסיפים טירה. אגיסהיים נוח במיוחד בזכות ההליכה במעגל, והו-קניגסבורג מתאים להשלמת היום. עגלה כבדה מסתבכת באבני הריצוף, ולכן מנשא נוח יותר.